בוחרת לבחור

(זמן קריאה – 5 דק')

כשלמדתי הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר למדתי להעריך את המילה "בחירה".

בגדול, כל דבר בחיינו הוא בחירה (גם אם לא מודעת). את הפוסט הזה, אני כותבת לקראת יום הבחירות לרשויות המקומיות. אני מניחה שמי שבחר בסלוגן "בוחרים לבחור" חשב שהוא מדבר רק על יום ספציפי, ברגע ספציפי שבו אנשים יוצאים מביתם ובוחרים ללכת ולהשפיע על הנהגת הרשות המקומית בה הם גרים.

החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לכל הבחירות היומיומיות המודעות שאני עושה:

אני בוחרת לבחור בכל פעם מחדש בדברים הבאים:
אני בוחרת את האנשים שאני רוצה שיהיו בסביבתי (לרב בגלל שאני מרגישה שהם מביאים איתם אנרגיות טובות);
אני בוחרת לוותר על דברים כדי להרוויח דברים אחרים;
אני בוחרת להשפיע איפה שאני מרגישה שיש לי ערך;
אני בוחרת להגיד דברים אפילו כשאני יודעת שיש אזניים שלא תמיד ישמחו לשמוע;
אני בוחרת לקום מוקדם כדי שיהיה לי בוקר ארוך כי אני אוהבת להתארגן בשקט;
אני בוחרת לבנות את עצמי לאט לאט כדי לעשות בדיוק את מה שאני אוהבת;
אני בוחרת להגיב או שלא להגיב לדברים שנוגעים לי ו/או בי;
אני בוחרת לעיתים לנשום לפני שאני מגיבה (או איך שאומרים – לספור עד 3 ולפעמים אפילו עד 10);
אני בוחרת להתנהג כמו שהייתי רוצה שהילדים שלי יתנהגו;
אני בוחרת להשקיע את הכסף בדברים עם ערך ובשטויות חסרות ערך;
אני בוחרת לכתוב פוסטים שאני מרגישה שיביאו ערך לאנשים אחרים ו/או לעצמי;
אני בוחרת לפרגן לאנשים;
אני בוחרת בקפידה את המילים בהן אני משתמשת כשאני כותבת;
אני בוחרת להיתקע מול המסכים למרות שאני יודעת שזה קצת בזבוז זמן;
אני בוחרת לדבר לילדים בשפה של מבוגרים;
אני בוחרת להתעקש על דברים מהותיים ועל שטויות שדורשות ממני המון אנרגיות;
אני בוחרת להעיר לאנשים (אני מודה שאני פחות אוהבת את הבחירה הזו);
אני בוחרת לשתוק למרות שמשהו מפריע לי כי הנזק יהיה גדול מהתועלת;
אני בוחרת להשתמש במילים מכבדות ובשפה תקינה (ולפעמים בורחות לי גם כמה צעקות – כנראה מבחירה);
אני בוחרת להתעלם מכל מיני דברים מכל מיני סיבות;
אני בוחרת לשלוח הודעות על פני שיחת טלפון ארוכה;
אני בוחרת לריב ואז יש לי הזדמנויות גם להשלים;
אני בוחרת לסלוח גם כשאני פגועה;
אני בוחרת באופטימיות על פני גישה פסימית וקודרת;
אני בוחרת להעמיק ולפעמים מעדיפה שטחיות;
אני בוחרת להתייחס לגוף שלי בכבוד, לעשות ספורט ולאכול בריא;
אני בוחרת את השותפים שלי לדרך – המקצועית והאישית;
אני בוחרת להיות נוסטלגית ולחיות את החלום כרגע – או כמו שאני קוראת לזה 'להגשים מציאות';
אני בוחרת לבחור בכל פעם מחדש ולשנות את הבחירות שלי אם הן לא ממש הוכיחו את עצמן;
אני אני בוחרת לעצור כאן.

אני ממש מאמינה שהמודלינג, הבחירות שלי והשימוש בשורש ב.ח.ר על כל הטיותיו מצליחים להעביר לילדים שלי שני מסרים עיקריים – הראשון – אחריות והשני – הידיעה שתמיד (אבל תמיד) אפשר אחרת.
אני משתדלת לא להגיד לילדים – זו בחירה שלכם לכעוס או בחירה שלכם להיעלב כי אני יודעת שבמקרים האלה הרגש הקדים את הבחירה המודעת. אחרי שהרוחות ירגעו אני בהחלט אנסה לבדוק איתם האם אפשר לוותר, להפסיק לכעוס, להתחבר לדברים משמחים (אגב, זה ממש רלוונטי גם לשיחות שלי עם עצמי) או להמשיך הלאה. ולפעמים לא.

אני מאמינה שאחד מתפקידינו ההוריים הוא להציג לילדים את אפשרויות הבחירה שלהם בתוך האפשר – "אתה מעדיף לעלות להתקלח לפני האוכל או אחרי?", "אתה מעדיף לאכול עכשיו או כשתסיים את המשחק?", "אתה רוצה לבוא איתנו לסבתא או שנזמין את סבתא אלינו?", "את רוצה את החולצה הלבנה עם הלב או הכוכב?".
יש אינסוף אפשרויות. קבלת ההחלטות על-ידי הילדים נותנת להם את האחריות להתנהג כמו שבחרו מתוך מגוון האפשרויות שהצענו להם.

אז בכל יום אנחנו בוחרים לבחור. לא רק בקלפי.
ועדיין, הבחירה של משרד הפרסום בסלוגן נהדרת לדעתי.

טיפ אננסי:
* כדי לבנות עם הילדים מערכת יחסים של שיוויון שלא מגיעה למאבקי כח (או לכמה שפחות…), כדאי לפני כן להחליט עם עצמכם מה המטרה אליה אתם רוצים להגיע ואז לתת מספר אפשרויות לילד כדי שהוא יבחר את הדרך.
דברים שפעם הושגו בכח או בעצבים יכולים להיות פשוטים יותר.

* מדי פעם, עצרו לרגע ובדקו עם עצמכם מהן הבחירות היומיומיות שלכם. תופתעו לדעת כמה דברים אתם בוחרים בכל רגע.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *