איך מפתחים חשיבה ביקורתית אצל ילדים?

זמן קריאה 2-3 דק'
דיון שהתקיים בקהילת 'משפחה עם גישה' – שיתוף פעולה של Google ואננס: גישה לעולם חדש

חשיבה ביקורתית היא מיומנות קריטית בעידן בו יש שפע של מידע. יחד עם חברי הקהילה של 'משפחה עם גישה' ניסינו להבין איך מפתחים חשיבה ביקורתית אצל הילדים ולהבחין איך לייצר איתם חשיבה ביקורתית אבל לא ביקורתיות (ומה ההבדל בין השניים האחרונים?).
ילדים נולדים עם האינסטינקט הספקני הנהדר הזה, עם ה׳למה?׳ העיקש, עם הסקרנות והרצון להבין. הרבה פעמים היכולת הזו נפגעת כי 'לא נח' לנו, המבוגרים, להסביר כל דבר או להצדיק החלטות שקיבלנו.

אספנו את כל הכלים  הפרקטיים לפיתוח חשיבה ביקורתית אצל ילדים:

  • שאילת שאלות – מגיל צעיר מאד חשוב שאנחנו כהורים נשאל שאלות ונבדוק לגבי כל נושא המאפשר שיח וגירוי של המח. כשהם עונים, הם שומעים את עצמם. ואנחנו כמבוגרים, יכולים בעיקר להקשיב להם ולתת להם לשאול, לחקור, להעמיק.
    מיכל לשם כתבה פוסט מצויין על הדיאלוג עם הילדים באמצעות שאילת שאלות לפי הגישה הסוקרטית. 
  • מודלינג – הלמידה הטובה ביותר היא כשנהיה מודל בעצמנו לחשיבה ביקורתית. נקשיב, נעורר ונערער.
  • הפניית הביקורתיות כלפי המידע והפחתת ביקורתיות כלפי הילדים. 
  • התייעצות ובקשת עזרה – מציגים להם דילמות אותנטיות ומתייחסים בכובד ראש ובכבוד לדברים שלהם, נותנים להם חלק אמיתי בקבלת החלטות במקומות אמיתיים וכאלו שיכולים לעשות הבדל ולהשפיע על חיי היום יום של הבית והמשפחה 
  • צפייה משותפת בטלוויזיה ובפרסומות  – התייחסות ושאילת שאלות לגבי דברים מבויימים, מי מזהה פרסומת סמויה, מי מזהה מה הקאצ' בפרסומת רגילה, או איזה פן פסיכולוגי מופעל בה. באמצעות החוויה של סקרנות, הישגיות ומשחקיות לייצר מנגנון שבו הילדים כבר לא יוכלו לראות תוכניות בלי לראות הסאב-מסרים שבה
  • דיון לגבי פעילויות של מבוגרים שמתקיימות בבי"ס ובגן (למשל סופרת שמקריאה שני פרקים ואז אומרת שאפשר להשיג את הספרים שלה בחנויות- מבוסס על מקרה אמיתי). 
  • לדבר בסימני שאלה – סימני שאלה בעיקר על דברים שאנחנו אומרים או בדיעבד על פעולות שעשינו.
  • אימון להתמודד עם מידע – יצירת סיטואציות המאפשרות צריכת מידע, שאילת שאלות, הנחת הנחות, וביסוס תובנות ומשמעות. מידע יכול לבוא בכל מידי סוגים – תמונה, טקסט, סרטון, נתונים, גרף, או כל דרך אחרת. 
  • לתת מקום להבדל בין עובדות לפרשנות – לדבר על זויות מבט שונות, לדבר על אמת אבסולוטית מול יחסית, לא לקחת דברים כמובן מאליו, ותמיד לבדוק מה נכון עבורי באופן אישי.
  • ניתוח מצבים ודימויים ברשתות החברתיות למול המציאות – הבנת הפערים בין העולם שמתקיים ברשתות והזהויות שנוצרות שם, לבין מה שכל אחד חש ומרגיש בתוכו (מה שרואים בתמונות זו תמיד באמת ההרגשה האמיתית של המצולם), כשקוראים הודעה בקול רם יש פער גדול באופנים שאפשר לקרוא אותה ולא תמיד זה המסר אותו התכוון הכותב להעביר.
  • לגלות פתיחות לדעות של הילדים שלא תמיד תואמות את הדעות/הדרך שלנו, לאפשר להם לערער על מה שנאמר במסגרות אחרות כמו בי"ס או חוגים וליצור מצב נינוח ופתוח של שיח ביקורתי ולא שיפוטי.
  • ליווי הילדים ללמידת אוריינות דיגיטלית (מצ"ב לינק לפוסט על הזכות לאוריינות דיגיטלית) – הבנה של מסרים ונתונים שנובעים מקריאה באינטרנט, הבנה של גרפים, שאילת שאלות, שיח על מסקנות וכו'. 

וטיפ אחרון שלנו – אספנו, אצרנו, ריכזנו והבאנו לכאן את כל הדברים שאנחנו מאמינות בהם.  ועדיין, תקראו את כל מה שכתוב כאן עם סימני שאלה.
בדקו מה מתאים לכם, מה מתאים לילדים שלכם, מה תואם לערכים שלכם.
בסופו של דבר, גם לא כל מה שכתוב בויקיפדיה נכון.

השותפים לאיסוף המידע בפוסט – Yaeli Itzkovitz Gelbard; Yoni Enzel ;Karin Bar-Geffen ;Michal Leshem Asaf Weiss  ; Roni Licht Rotem ; Lior Rotem Gordonיונית ורבר Yoav KanyasAviya Shakif  ;  
Ronit Gonen  ; עדי זמירי ; Ran Magen ; יפעת דננברג מרק

להשתתפות בדיונים הבאים העוסקים בהורות בעידן דיגיטלית: הצטרפו למשפחה עם גישה



פוסטים נוספים שיכולים לעניין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *